האם משה היה דמות היסטורית?
אין שום עדות למשה מחוץ לתנ"ך: לא בכתובות, לא בתעודות המצריות ולא בממצאים הארכאולוגיים. הסיפור שלו נכתב מאות שנים אחרי התקופה שבה הוא מתואר, ובנוי מרכיבים מוכרים מסיפורים קדומים יותר.
משה הוא אחת הדמויות הגדולות ביהדות. הוא הוציא את העם ממצרים, קרע את הים ונתן את התורה. אבל אם שואלים שאלה פשוטה, “איך אנחנו יודעים שהוא היה קיים?”, התשובה מפתיעה: אין לנו שום עדות לכך, חוץ מהתנ“ך עצמו.
מה יש לנו
המצרים העתיקים אהבו לתעד. הם כתבו על מלכים, על מלחמות, על עבדים ועל מסים, בפירוט רב. ובכל זה, אין אף מילה על משה. גם לא על מכות, וגם לא על יציאה של עם שלם.
מה שנשאר הוא טקסט אחד: התורה. וגם היא נכתבה הרבה אחרי. לפי חוקרי המקרא, התורה נכתבה במשך כמה מאות שנים, מאות שנים אחרי התקופה שבה הסיפור ממקם את משה.
יש לזה רמז בתוך התורה עצמה. היא מספרת על מותו של משה, ומוסיפה שמאז לא קם עוד נביא כמוהו בישראל. מי שכותב “מאז לא קם” מסתכל אחורה, מתוך דורות מאוחרים.
מאיפה הסיפור בא
זוכרים את התינוק בתיבה? תינוק שמונח בתיבה בנהר, ניצל, וגדל להיות מנהיג גדול. זה בדיוק סיפור הלידה של סרגון, מלך עתיק במסופוטמיה. הגרסה הכתובה של הסיפור שלו שבידינו היא מסביבות אלף שנים לפני הספירה.
גם השם “משה” כנראה מגיע ממצרית. שם מצרי שפירושו “בן” או “נולד מ…”, כמו בשמות של מלכים מצריים כמו תחותמס ורעמסס. ההסבר העברי, “כי מן המים משיתיהו”, הוא פירוש עממי שנוסף מאוחר יותר.
אז הוא לא היה?
התשובה הכנה היא: אי אפשר לדעת. אולי הסיפור שומר זיכרון רחוק של מנהיג כלשהו. אבל משה של התורה, זה שקרע ים, דיבר עם אלוהים וקיבל ספר שלם, הוא דמות ספרותית. יש עליו עדות לא יותר מאשר על אברהם, על נח או על אדם הראשון.
למתעמקים: הראיות והמקורות
הראיות, נקודה אחר נקודה
- מצרים העתיקה תיעדה בפירוט מלכים, מלחמות, עבדים ומסים, ואין בתיעוד שלה אף מילה על משה, על מכות או על יציאה המונית.
- חוקרי המקרא מתארכים את מקורות התורה למאות ה־10 עד ה־5 לפנה"ס. הסיפור ממקם את משה בערך במאה ה־13 לפנה"ס, מאות שנים לפני הכתיבה.
- התורה מספרת על מותו של משה ומוסיפה ש"לא קם נביא עוד בישראל כמשה", משפט שנכתב מנקודת מבט של דורות מאוחרים.דברים לד
- סיפור התינוק שמושם בתיבה בנהר, ננצל ומגיע לגדולה הוא סיפור הלידה של סרגון מלך אכד, ממסופוטמיה. הגרסה הכתובה שבידינו היא מאלף שנים לפני הספירה בערך.אגדת סרגון
- "משה" הוא כנראה שם מצרי שמשמעותו "נולד מ…" או "בן", כמו בשמות תחותמס ורעמסס. הפירוש "כי מן המים משיתיהו" הוא פירוש עממי מאוחר.
מקורות
- דברים, לד, ה–י
- Joan Goodnick Westenholz, Legends of the Kings of Akkade, Eisenbrauns (1997), The Sargon Birth Legend
- Israel Finkelstein, Neil Asher Silberman, The Bible Unearthed, Free Press (2001)
- Richard Elliott Friedman, Who Wrote the Bible?, Summit Books (1987)