תיארוך פחמן־14: איך זה עובד באמת
כל יצור חי קולט פחמן־14, וכשהוא מת הפחמן הזה מתפרק בקצב קבוע. מודדים כמה נשאר, ויודעים מתי היצור מת. השיטה נבדקת שוב ושוב מול שעונים אחרים: טבעות עצים, משקעי אגמים ונטיפים.
איך אפשר לדעת בן כמה עצם, חתיכת עץ או פיסת בד? מסתבר שבתוך כל דבר שהיה פעם חי מסתתר שעון קטן. קוראים לו פחמן־14.
השעון שבתוכנו
באוויר נוצר כל הזמן סוג מיוחד של פחמן, פחמן־14. הוא נוצר מקרינה שמגיעה מהחלל, והוא רדיואקטיבי, כלומר הוא מתפרק לאט.
כל צמח וכל בעל חיים קולט פחמן מהסביבה, כל עוד הוא חי. לכן בגוף של כל יצור חי יש יחס כמעט קבוע בין פחמן־14 לפחמן רגיל.
ואז היצור מת. הוא מפסיק לקלוט פחמן, והפחמן־14 שבתוכו מתחיל להיעלם בקצב קבוע: חצי מהכמות נעלמת בערך כל 5,730 שנה. מודדים כמה נשאר, ומזה מחשבים מתי היצור מת.
“אבל איך יודעים שהקצב תמיד היה קבוע?”
שאלה מצוינת. בדיוק את השאלה הזאת שאלו המדענים עצמם. לכן לא סומכים על הפחמן־14 לבד. בודקים אותו מול שעונים אחרים, שאין להם שום קשר אליו.
השעון הכי פשוט הוא העץ. כל שנה עץ מוסיף לגזע שלו טבעת אחת. כשמחברים טבעות של עצים רבים, מקבלים סדרה רצופה שמגיעה אחורה כ־12,000 שנה. אפשר לספור את הטבעות, למדוד בהן פחמן־14, ולראות אם התוצאות מסכימות.
יש עוד שעונים כאלה: שכבות דקות שמצטברות בקרקעית אגמים, שכבה בכל שנה, ונטיפים במערות, שאפשר לתארך גם בשיטה אחרת לגמרי. מכל השעונים האלה בנו המדענים “עקומת כיול” אחת. וכשכל כך הרבה שיטות שונות מסכימות זו עם זו, זה סימן חזק שהמדידה נכונה.
מה השיטה לא עושה
פחמן־14 לא מתארך סלעים, וגם לא דינוזאורים. אחרי בערך 50,000 שנה נשאר כל כך מעט פחמן־14, שכבר אי אפשר למדוד אותו. גילאים של מיליוני שנים נמדדים בשעונים אחרים, איטיים הרבה יותר. עליהם נספר בדף נפרד.
למתעמקים: הראיות והמקורות
הראיות, נקודה אחר נקודה
- קרינה קוסמית יוצרת באטמוספרה כל הזמן פחמן־14. יצור חי קולט פחמן מהסביבה, וכשהוא מת הפחמן־14 מתפרק: חצי מהכמות נעלמת כל כ־5,730 שנה.
- סדרות רציפות של טבעות עצים (דנדרוכרונולוגיה), טבעת לכל שנה, מגיעות לאחור כ־12,000 שנה ומשמשות לכיול השיטה.IntCal20
- שכבות שנתיות במשקעי אגמים ונטיפים במערות, שמתוארכים גם בשיטת אורניום־תוריום, משמשים שעונים עצמאיים נוספים לכיול.IntCal20
- מכל השעונים האלה נבנתה עקומת הכיול IntCal20, שפורסמה ב־2020. ההסכמה בין השיטות היא ראיה חזקה שהמדידה נכונה.IntCal20 (2020)
- אחרי כ־50,000 שנה נשאר מעט מדי פחמן־14 כדי למדוד. גילאים של מיליוני שנים נמדדים באיזוטופים איטיים יותר, כמו אשלגן־ארגון ואורניום־עופרת.
מקורות
- W. F. Libby, E. C. Anderson, J. R. Arnold, Age Determination by Radiocarbon Content — World-Wide Assay of Natural Radiocarbon, Science 109(2827) (1949), pp. 227–228
- Paula J. Reimer et al., The IntCal20 Northern Hemisphere Radiocarbon Age Calibration Curve (0–55 cal kBP), Radiocarbon 62(4) (2020), pp. 725–757
- תיארוך פחמן-14 — ויקיפדיה העברית