המהפכה של יאשיהו: איך נכתב ספר דברים
בשנת 622 לפנה"ס 'נמצא' במקדש ספר תורה שאיש לא הכיר, ובעקבותיו המלך יאשיהו עשה מהפכה דתית. הממצאים מראים שזה היה ספר דברים, שנכתב לא הרבה לפני כן, ושבאותה תקופה רק התחילה להתגבש האמונה באל אחד.
ספר שאף אחד לא הכיר
ירושלים, שנת 622 לפני הספירה, השנה ה־18 למלכות יאשיהו. פתאום הכהן חלקיהו מודיע שהוא מצא משהו במקדש: ספר תורה.
המלך יאשיהו קורע את בגדיו. למה? כי מתברר שאף אחד לא קיים את מה שכתוב בספר. נשמע מוזר, אם התורה עברה מדור לדור מאז סיני.
ומיד מתחילה מהפכה. כל המקדשים מחוץ לירושלים נהרסים. האשרה מוצאת מתוך בית ה’. כלי הפולחן של הבעל ושל השמש מושמדים. והפסח נחוג רק בירושלים, בצורה שהתנ“ך עצמו אומר שלא נראתה מאז ימי השופטים.
איזה ספר זה היה?
כבר בתחילת המאה ה־19 שם לב חוקר בשם דה ואטה לדבר פשוט. ספר דברים הוא הספר היחיד בתורה שדורש לעבוד את אלוהים רק במקום אחד. וזה בדיוק מה שיאשיהו עשה.
וההתאמה לא נעצרת שם. כל צעד של יאשיהו מתאים לחוק מפורש בספר דברים: לבטל את הבמות, לחגוג פסח במקום אחד, לאסור את האשרה ואת המצבה. כאילו המלך קרא את הספר ומילא אותו סעיף אחרי סעיף.
גם ספרי ההיסטוריה שבתנ“ך, מיהושע ועד מלכים, כתובים ברוח של ספר דברים. הם שופטים כל מלך לפי שאלה אחת: האם הסיר את הבמות? כלומר, הם מודדים מלכים מתקופות קודמות לפי חוק שלפי התנ”ך עצמו אף אחד לא הכיר עד יאשיהו.
מה מגלה האדמה
הארכאולוגיה מוסיפה עוד חלקים לתמונה.
בסיני נמצאו כתובות עתיקות, מהמאה ה־8 לפני הספירה, עם ברכה בשם “יהוה ואשרתו”. אלוהי ישראל מופיע שם עם בת זוג.
בתל ערד נחשף מקדש יהודי עם מזבחות קטורת, הרחק מירושלים. הוא הפסיק לפעול בסוף תקופת המלוכה. על המזבחות שלו נמצאו אפילו שאריות של קנאביס ולבונה.
וחוקרים מתארים איך האמונה עצמה השתנתה לאט. בהתחלה האמינו באל ראשי אחד בין אלים אחרים. רק מאוחר יותר, בגלות בבל, הופיעה בבירור האמונה שיש רק אל אחד בעולם.
ומה עם “מעמד הר סיני”?
אם החוק המרכזי של ספר דברים לא היה מוכר לאף אחד עד ימי יאשיהו, אז לא הייתה “מסירה רציפה מדור לדור מסיני”. ואת זה לא אומרים חוקרים מבחוץ. זה עולה מהתנ“ך עצמו. וזו בדיוק נקודת התורפה של טיעון הכוזרי.
למתעמקים: הראיות והמקורות
הראיות, נקודה אחר נקודה
- הכהן חלקיהו מודיע: "ספר התורה מצאתי בבית ה'". המלך קורע את בגדיו, כי איש לא קיים את מה שכתוב בספר.מלכים ב כב, ח
- אחר כך מתחילה המהפכה: המקדשים מחוץ לירושלים נהרסים, האשרה מוצאת מבית ה', כלי הבעל והשמש מושמדים, והפסח נחוג בירושלים בלבד, ו"לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים".מלכים ב כג
- ב־1805 הצביע החוקר דה ואטה על ההתאמה בין הספר שנמצא לבין ספר דברים, החיבור היחיד בתורה שדורש ריכוז פולחן במקום אחד.de Wette, 1805
- כל רפורמה של יאשיהו מתאימה לחוק מפורש בספר דברים: ביטול הבמות, פסח מרכזי, ואיסור האשרה והמצבה.דברים יב; דברים טז; דברים טז, כא–כב
- ספרי הנביאים הראשונים, מיהושע ועד מלכים, כתובים בסגנון ובאידיאולוגיה של ספר דברים, ושופטים כל מלך לפי השאלה אם הסיר את הבמות.Martin Noth, 1943 ("ההיסטוריה הדויטרונומיסטית")
- בכתובות מכונתילת עג'רוד שבסיני, מהמאה ה־8 לפנה"ס, מופיעה ברכה "ליהוה שמרן ולאשרתה": אלוהי ישראל מוזכר עם בת זוג.כתובות כונתילת עג'רוד
- בתל ערד נחשף מקדש יהודאי עם מזבחות קטורת, שהוצא משימוש בסוף תקופת המלוכה. ב־2020 התגלו על המזבחות שאריות קנאביס ולבונה.מקדש תל ערד; ממצאי 2020
- חוקרים כמו מרק סמית מתארים מעבר הדרגתי מאמונה באל ראשי בין אלים אחרים (מונולטריזם) אל המונותאיזם המפורש של ישעיהו השני, בתקופת גלות בבל.Mark Smith, The Early History of God
מקורות
- מלכים ב, פרק כב (מציאת ספר התורה בימי יאשיהו)
- מלכים ב, פרק כג (הרפורמה של יאשיהו)
- W. M. L. de Wette, Dissertatio critico-exegetica (on Deuteronomy as a later work) (1805)
- Martin Noth, Überlieferungsgeschichtliche Studien (the Deuteronomistic History) (1943)
- Mark S. Smith, The Early History of God — Yahweh and the Other Deities in Ancient Israel, Eerdmans (2002), 2nd ed.
- Ze'ev Meshel et al., Kuntillet ʿAjrud (Ḥorvat Teman): An Iron Age II Religious Site on the Judah–Sinai Border, Israel Exploration Society (2012)
- Eran Arie, Baruch Rosen, Dvory Namdar, Cannabis and Frankincense at the Judahite Shrine of Arad, Tel Aviv 47(1) (2020), pp. 5–28
- Richard Elliott Friedman, Who Wrote the Bible?, Summit Books (1987)