הרמב"ם
רבי משה בן מימון · 1138–1204
גדול הפוסקים, שלחם באמונות תפלות מתוך העולם הדתי עצמו. הוא שלל קמעות, סגולות ואסטרולוגיה, והגביל את ההשגחה הפרטית.
הרמב“ם לא היה כופר. הוא היה גדול הפוסקים. ודווקא בגלל זה הוא הכלי החזק ביותר נגד אמונות תפלות בתוך העולם הדתי עצמו. אי אפשר לפטור אותו כ”אפיקורס”.
כישוף? שקר
הרמב“ם לא האמין בכישוף, בניחוש ובלחשים. הוא לא אמר “זה אסור אבל עובד”. הוא אמר שזה פשוט שקר. ומי שמאמין בזה, לדבריו, הוא מן “הסכלים ומחוסרי הדעת”.
מזוזה היא לא קמע
יש מי שכותבים בתוך המזוזה שמות של מלאכים, כדי שתשמור עליהם. הרמב“ם חריף מאוד כלפיהם: הם לקחו מצווה והפכו אותה לקמע לטובת עצמם. ועל זה, הוא כותב, אין להם חלק לעולם הבא.
לא כל דבר הוא השגחה
לפי הרמב“ם, אלוהים לא משגיח על כל עלה וכל חרק. וגם אצל בני האדם, ההשגחה תלויה בשכל של האדם. על זה יש לנו דף שלם.
משיח בלי ניסים
וגם ימות המשיח של הרמב“ם הם מפתיעים. אין שם ניסים, והטבע לא משתנה. בלשונו, “עולם כמנהגו נוהג”.
למתעמקים: פרטים ומקורות
פרטים נוספים
- על כישוף, ניחוש וחבר: "דברי שקר וכזב הן", ומי שמאמין בהם הוא מן "הסכלים ומחוסרי הדעת".רמב"ם, הלכות עבודה זרה יא, טז
- מי שכותב בתוך המזוזה שמות של מלאכים "אין להם חלק לעולם הבא", כי הפכו מצווה ל"קמיע לטובת עצמן".רמב"ם, הלכות תפילין ומזוזה ה, ד
- אין השגחה על כל פרט בטבע, וההשגחה על האדם תלויה בשכלו.מורה נבוכים ג, יז
- בימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג", בלי ניסים ובלי שינוי בטבע.רמב"ם, הלכות מלכים יב, א–ב
מקורות
- הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג, פרק יז
- הרמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודה זרה, יא, טז
- הרמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, ה, ד
- הרמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם, יב, א–ב